דמיינו את הסיטואציה הבאה – יצאתם לראות סרט, פיניתם זמן ביומן ונסעתם לבית הקולנוע, קניתם פופקורן וקולה במחיר מופקע, ואפילו בחרתם מקומות טובים. אתם מתיישבים בכסא מקשקשים עד שחשכו האורות ואז כל האולם משתתק. כולם חוץ מהבחור שתי שורות לפניכם שפתאום שמתם לב שמשתעל בלי הפסקה. .
יש לו פופקורן וסודה כמו שיש לכם אבל זה נראה שכל פעם שהוא לוקח ביס ושלוק זה נרגע וחוזר פי 2 אחרי 2 דקות. ואתם תוהים … מה הקשר עכשיו השיעול הזה?
האיש מהקולנוע ורובנו בעצם סבלנו בשלב כזה או אחר מליחה. מכירים את זה שאכלתם במבה וכל הפה דביק אחר כך? זו הדוגמא הכי מוחשית לתופעה. מנקודת רופא המשפחה שלכם, ליחה זה חומר צמיגי המיוצר על ידי גופנו ותפקידו להגן עלינו מפני מזהמים (וירוסים חיידקים, עשן ופסולת). הליחה אמורה להיות מופרשת החוצה בנשימה או בצואה. מבחינת המדקר שלכם ליחה זה משהו קצת אחר.
המטפל הסיני שלכם יאמר שליחה היא כתוצאה חולשת מערכת עיכול, או יותר נכון חוסר ב"אש העיכולית" של הטחול- לבלב. ברפואה הסינית מערכת העיכול אחראית על מאזן של לחלוח ויובש בכל הגוף ובמיוחד במערכת הנשימה והעיכול. כשיש עומס על מערכת העיכול, תיווצר ליחה שתופיע בגרון/באף/במעיים ותכביד עלינו מאד. כשיש עומס ליחה המערכות נסתמות ולא מצליחות להתרוקן ואנחנו, רוצים לשמור את המערכות כמה שיותר פנויות וחופשיות. אחת הדרכים למשל זה לנשום אדי מים חמים מקערה עם מגבת על הראש (כדי לשמור את האדים בחלל סגור). האדים יעזרו לרכך את הליחה ולעזור לפנות אותה החוצה.
ולסיום, מי שסובל מסינוסיטיס, מצטנן הרבה או שאוהב מאד חמאת בוטנים ומוצרי חלב מרגיש מה ליחה עושה לו. בראש שלנו יש חורים שנקראים סינוסים. הסינוסים קשורים למערכת הנשימה, השמיעה והראייה שלנו. הסינוסים אמורים להישאר ריקים וחופשיים אך כשיש עודף ליחה הם מתמלאים בנוזל. וכשאנחנו מוצפים אנחנו נהיים חסרי סבלנות, עצבניים ולא נינוחים. ואם הסינוסים שקשורים לפתחי החישה מוצפים – איך אנחנו לא נהיה?
